א. תמר / שרב |
שבא ומכסה הכול
כלא היה:
כחלמת ולא נברא,
ולא יותר.
מפני שהספק יפה לרוח,
שבא והופך הכול
על פיו:
לא להבדיל בין
המציאות לחלום.
חול ואש,
על שפת הים,
חול ואש ושרב
ולהט גיהינום
(כן, להט גיהינום)
ולהט החטא שמרחיקך
מעצמך
ומאלוהים
ומהדעת, בדעת
שלא לדבר על הבכי
הריחוק מאופק הים.
רק המים מתקרבים
אל קצות האצבעות,
מדי פעם
לבדוק - החיות הרקמות?
הישרדו עד בוא
ערב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|