יש לי את העולם שלי.
אני קמה כל בוקר בעולם שלי ומחפשת סיבה לפקוח את העיניים.
אני ישר מוצאת - כי טוב לי בעולם שלי.
יש מלא אנשים בעולם שלי, חלקם יותר טובים וחלקם פחות, אני איפה
שהוא ביניהם.
יש אושר בעולם שלי, כי כולם מחייכים איתי.
יש הפתעות בעולם שלי, יש כאב, יש ריגושים, יש אמון וכנות.
בינוני העולם שלי, בינוני ביחס למה שהוא יכול להיות.
עמוס בשינויים אבל בינוני.

אהבה...
אין אהבה בעולם שלי.
הכול טכני, מסיבה כל שהיא אני לא יודעת לאהוב.
כנראה שאי אפשר לתכנן אהבה, אין דרך לצפות אותה מראש.
אני אוהבת, באמת אוהבת, את עצמי, רק את עצמי.
מכבדת את כולם, יודעת לפרגן, נותנת המון מעצמי, כמעט הכול אבל
אף פעם לא אוהבת, לא אוהבת אף אחד חוץ מעצמי.

ביקשתי נוסחה או ספר הסבר, מאמר או אמונה כל שהיא, כל דבר!

רק תגידו לי איך לאהוב.