|
סוסי פרא חדלים
נושקים לאגני המים
הבוץ עוטף בצבע הפרווה
מסכים פעורים של דעת.
האור מערפל ברקמות ההכרה
רתמות אפלות של ביכורים
פרחים צהובים על מדי האסירים
שעות חסרות בשערי הערב.
הכאב נאגד לצורה
מרחבים שטופים של ארץ
פסיעות על פני שדות חרושים
הערפל מסמא בעיניים.
כחול בהיר של ים
דומע מבעד למבטה החטוף
רוחות אוחזות בגידי השמים
עננים חולפים בלבן.
|
|
|
הדבר שאני הכי
אוהב בשלי זה את
חגית, אחותה.
החבר של שלי,
ברגע אינטימי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.