אני סופר צעדים
עקב בצד אגודל
בגווני קשת נעלמים.
בשובם
גוום בהיר
בטנם שקופה.
כמעט מתפתה
לעלות צבעיהם על
בד.

אני שומע אותם
פוסעים
בגוונים עמומים.
צובעים שערם
באפור
קמטי פניהם מחליקים
עורם מותחים.
אולי
אנסה לרדוף אחר הרגע.

אני חוזה ברגליהן
משתרכות
בגוונים דהויים.
חובשות פאה נוכרית
זהובה
מצחן מושכות
בשמן נעורים
שדיהן מגדילות.
אולי
אוחז בחוזקה ברגע
שמנסה להימלט
מידי.

אני צופה בהם
ממרחק
חסר צבע.
מבחין בקושי
בחברי שנעלמים
בקברם
בילדיהם אשר מחכים בתור.
אולי
נכדיהם כבר קשישים
עדיין מתאפק
שלא לגעת במכחול.