אנה שרון / בדיה |
וראיתי רגעים שבדיה בם שלטה
והרגשתי,
שלא הרגשתי דבר.
ואהבתי פעם,
בוודאי היה זה נפלא
והאוויר נהיה כבד פתאום
מתנדנד בין מציאות לזה החלום.
ואהבתי פעם,
מילים שומרות סוד
ואין מי שיהיה שם לגלות,
לנסות.
ואהבתי פעם,
לילות ללא סוף.
רק אמצע חסר גבולות,
שביל ארוך של טעויות.
פעמים נזכרים בצידי דרכים שכוחות
ודרכי לי חידה,
עוזבת
ונשארת לעד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|