שרה להב / 1132 כהרף-עב |
בעודה רוקעת השאלה וקוראת גופו לה כתובת זמן כעור התמזגה ברעף פעור כניגון הרוח בריק-אבוב וציון הדרך בפנס הזהוב התפוגג למסך קרוע כהרף-עב לנפנוף הרוח. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|