שרה להב / 1132 כהרף-עב |
בעודה רוקעת השאלה
וקוראת גופו לה
כתובת זמן כעור
התמזגה ברעף פעור
כניגון הרוח בריק-אבוב
וציון הדרך בפנס הזהוב
התפוגג למסך קרוע
כהרף-עב לנפנוף הרוח.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|