אני בוכה בשקט, אף אחד לא שומע
מחייכת לעולם, אין אחד שיודע
מסביב החיים ממשיכים כרגיל
ובפנים, חיה או מתה... לא ממש מבדילים
החוזק כלפי חוץ ההתרסקות מבפנים
חייבת להמשיך לפתח שרירים
כי אין אחד שרוצה לדעת, אולי רק להקשיב
אין סביבי אחד בר דעת שמוכן להבין

פעם התגוררה פה ילדה מאושרת
על כל המכשולים בקלות מדלגת
היתה בה אופטימיות ושמחת חיים
האמינה באהבה ובתמימות של ילדים
היא האמינה שאין דבר שלא תוכל לתקן
את חוכמתה הגישה לכל מי שחפץ לקבל
היא נלחמה כל חייה, לעולם לא ויתרה
הילדה התעייפה...
היא הפסיקה להלחם ונכנעה לעולם
הקשיבה לכל מי שנתן עצתו בחינם
אך כמו שידעה עמוק בפנים
החינם מאוד יקר, ובסוף משלמים.