אתה הולך על המזח
בשקט,
עם שתי הידיים על הפה
כדי שאף אחד לא ידע שאתה קופץ.
בתחילה אתה מופתע
שהרגליים עוד עובדות
כמו פעם,
הצוואר נמתח כמו
ממתקי הגומי שאכלת בילדותך,
הידיים עולות למעלה כמו חץ של קשת
או גבר זקן וחולה שמתפלל.
ספלאש!
צועק הים המלוח
כשראשך ניתז אל המים הצלולים
וקו המחשבה האחרון שלך נקטע,
הצילו!
אתה צועק כשאתה מבין שהאפשרות היחידה
שנותרה
היא לפעול על פי הרגש ולהפסיק לחשוב,
וזה מרגיש -
כל כך טוב
זה מרגיש טוב
פשוט לטבוע. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.