מגע הרוח מלטף בעצבות את פצעיי.
השמש מייבשת את דימעותיי.
הרוח מנגן לו ולי שיר עצוב.
הסתכלתי במראה, לא אני הייתי שם.
לא אתה, הסתכלתי במראה,
מישהי שאני לא מזהה.

עבר חלף לו הזמן מאז נפגשנו לאחרונה.
עבר, אבל איתו כלום לא הישתנה.
אני עדיין מרגישה.
אלייך, הרבה, הרבה יותר מידיי.

תחבק, תחבק אותי כל כך חזק
עוד פעם, פעם אחת ודי.
תנשק תכאיב לי ותשרוט.
תפצע אותי ואל תנגב את הדמעות.
אהוב אותי הכי חזק שאתה יכול.
הכי חזק בעולם.

תכאיב, תשרוט ותפצע.
תכאיב, תראה לי מה זאת אהבה.
תחבק אותי פעם אחרונה.
פעם אחת ודי.

אתה שומר אותך רק לעצמך.
אתה לא מביא לי כלום.
גם אני רוצה, חלק ממך.
אתה שומר אותך רק לעצמך.
אתה לא מחלק דבר ממך.

אני רוצה שתאהב אותי.
תחבק הכי חזק שאתה יכול.
אני רוצה שתנשק אותי.
אני רוצה שתלטף,
ותטפל בשריטות.
אני רוצה שתאהב
ותנשק את הפצעים.

כי אין לי דבר ממך.
רק כמה רגעים.
אין לי חצי ממך.
זה בא ברבעים.

יש לי רק דבר אחד.
יש לי דבר אחד, אחד בלבד.
את התקווה, שיום אחד,
אולי, יום אחד
תבוא אליי.