|
קשה לי להזדהות עם יונים
בייחוד אלו הצחורות.
מוזר לי שהן כל מה
שיש לנו לשאוף אליו.
מוזר לי שבלעדיהן
לא נצא את התיבה.
מוזר לי לסמוך כל כך
על יצור שראשו נע
כמו העלים על הענף,
הרועדים ברוח, אותה רוח
עליה כנפיו נישאות.
שאלת אם אני כותב שירה
ועניתי "כן".
אני לא יודע עד כמה
זה נכון.
כלומר, נדמה לי שזה לא
תלוי רק בי.
אי אפשר לעשות עם זה כלום.
אני שומע. אני יודע.
אי אפשר לעשות מזה כלום.
אחלה.
אז?
4.2009 |
|
|
תחשוב על זה.
אתה קורא עכשיו
את מה שאני כותב
עכשיו.
ובכל זאת, שני
העכשווים האלה
הם אינם אותו
עכשיו.
מה זה, אם לא
פרדוקס?
ץ סופית, לא חכם
ולא נעליים, סתם
משועמם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.