[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








קראת לי
פרוייקט טיפולי
אחרי שסיפרתי לך
זר
כמה אני מלאת עצב
מי בכלל חושב על לגעת
ולאחר
סירבתי לשכב
אתך

בכלל הייתי במחזור


צדקת
אני פרוייקט
מיחזור
(אלא שאינו)
מטופל
אוספת בתוכי
פסולת

בלי תכלית






אני יושבת על ספסל רחוב
בנחלת בנימין
בלי נעליים
בשמלה קצ
רה מדי
שיכורה מדי
בשעה
מוקדמת
מדי

מכדי להבין





קבצן חסר
כל
ניגש אליי
מבקש פרוטות
'מה שיש לך'
הוא אומר

במבט ריק
משלו
חסרת
קול
אני משיבה
'אין לי כלום לתת'





אפרופו טיפולים;

היה לנו אוכל חם
כל צהריים

וזאת המעלה היחידה
שנזקפת לך
בילדות שלי
אימא

"טפלת בי"
כהוגן

אולי חשבת שאני נהנית לחטוף

את היא
כל בני
הזוג שלי
שאינם מסוגלים
לאהוב
אותי

כמוך




כבן זוג
שנאת אותי
כששתיתי
ולא הבנת
שזאת הדרך היחידה
בה
אני אוהבת

את עצמי


או

הלוואי שיכלתי לאהוב אותך
כשעוד היה מה
להציל

בי




ומה היה לי רע
בכורסה
נוחה כמוך


היה לי נעים שהדלקת
לי
את הבוילר
וליטפת אותי עד
שנרדמתי

היית סלחן
כמו מטפל
באגף המקרים הקשים
ולי היה נעים

להיות קשורה
סביב עצמי
בחולצה לבנה

כפוי
ת

טוב
ה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אמש הפלצתי כנגד
המאוורר.
היה כיף.










(המשפט הראשון
בספרו של אפרוח
ורוד, כפי
שהופיע במוסף
"11 פתיחות",
יום הכיפורים
2002)


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/7/09 2:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יעלי אשת חבר הקיני

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה