יוכי פרלמן / אבודה |
שלוליות בוץ בוהקות באפור
שולי צבע בחיוך אביבי
שבילים צרובי שמש ועודף אור.
בכולם תהא מהלכת
ממלמלת אליך קיומה
בכולם תהיה שותק היותך
מוחשי ונאדר ארשת.
עונה כובשת מקומה. עונה
פורשת מעונה למנוחה
הזמן מישיר מבט חסר בושה
מוסיף לחרוט ישותה עד סופה.
לכי, לכי אשה מצאי דרכך
שאי עינייך לאמירי ברושים
עוד תשמעי דברתך לעצמך:
יום יואר וינצו רמונים.
מאי 2009
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|