לדבר זה לא הצד החזק שלי, אז בואי ננסה איזה דואט
את תשירי את הבית, אני את הפזמון
עם גיטרה ואולי עם פסנתר.
נתחיל באקורד מז'ור, ונוסיף איזה חצי מוקטן.
אשיר לך שיר רומנטי לאור הלבנה על ספסל בגינה
לקחת את יידך, להרגיש את חום גופך, מבלי לומר מילה.
ולמה זה קורה שבכל פעם אני מתאהב באשליה מתוקה
פנטזיה או מציאות, עומד שם על הגבול אבל את בשלך.
ולמה זה קורה שבכל פעם אני מתאהב במה שאי אפשר.
ואיך זה יוצא שאותך אני רוצה אבל את בשלך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.