|
השיר נכתב בהשראת טיול בפרק רמת הנדיב בבנימינה וטיפוס על הקשת
הבנויה במצפור מורן.
יחדיו יצרנו תנוחות על קשת בנויה
ולא נצרכנו כלל להחליף מילה;
יחדיו ישבנו על מרומי הגבעה
וצפינו בשקיעתה של החמה.
ההיסטוריה לחשה אלינו מכל פינה
אך מחשבותינו דווקא חיפשו עתיד בכל מבע;
מחשבתי להיות עולם ומלואו עבורה
כמו ריח ניחוח העולה מדשא היישר לאפה.
ראיתי את מבטה העורג
הקשבתי לקולה המנגן
ומשו כל הצללים ממוחי החושב;
התמסרתי לליטופיה, גופי החל מפרפר.
יחדיו יצרנו תנוחות על קשת בנויה
ולא נצרכנו כלל להחליף מילה;
יחדיו ישבנו על מרומי הגבעה
וחווינו זריחתה של אהבה.
24/05/09 © |
|
|
"להתאפק ולא
להפליץ ליד
אנשים אוכלים.
גם לא במעלית.
גם לא בעת טיפוס
במדרגות כשמישהו
עולה מאחוריך."
מתוך "מוסריות"
בהוצאת קומיצה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.