יובל ברקת / אני דואג מאד |
אבל מחזיק אותה קרוב
ואז שופט אותך ומתמלא שתיקות
קולי צועק עליי, הוא מקלל אותך
הוא מקלל אותי, כי בחרתי בך
אבל את שלי
עם כל הרע שבך
ומה שטוב
אני אוהב אותך
אפילו כשאת פה, עירומה באי הדאגות שלי
ומסביב גאות פחדים
ושפל של סליחות
אנחנו שניים, רק יושבים
את משתזפת, אני מחפש סירות
כל כך דואג מהעצבות הזו
מכל החום שהיא עושה לי כשאני רטוב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|