אליהו דרבינקו / שיר ה 3. |
זה על חברים שיישארו לעולם.
יש לי מנגינה בלב אהובה.
לא תביני אותי גם אם תרצי , לא קל...
צחוקים ואהבה וריבים ומכות ושמירות.
היא לא נפסקת לעולם.
זה לא שאני לא מנסה.
שקר בלילה אז מתחבקים.
קולות צרודים וצוחקים מזמזמים מזמור.
אני אספר לך אהובה ... אספר לך הכל
לחלוק אוכל גם כשאין , ושלי זה שלך ואתה זה אני.
ובלילות אני חוזר לשיר שירי פלוגה.
ואת תזילי דמעה, מבלי להבין מדוע היא נפלה.
עכשיו אני לא פה ולא אהיה לעולם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|