גמרתי אומר בשעת ערב מאוחרת, כי בלילה הזה אני אצא לרקוד, וכך
עשיתי.
הצורך בריקון המחשבות היה עז כל-כך, כי הייתי חייבת את הפעילות
הגופנית בכדי לטהר רעיוניי. איך שהוא, רק בפעילות גופנית ראשי
נהיה כטאבולה ראסה - לוח חלק נקי וריק.
אין עוד מלבדי, הרוקד איתי, הריקוד והמוזיקה.

מתכוננת,
שמה מעליי חצאית מיני שחורה ומתנפנפת, מעליה שמלה צהובה צמודה
בחלקה העליון - באזור החזה, אך רחבה בחלקה התחתון. חולצה קצרה
ושחורה מעליה, ושל (כי עוד מעט קריר בלילה). את נעליי הריקוד
זנחתי לעת עתה, נעלתי במקומם מגפיים שחורים עד לברכיי ללא
עקב.

שמה עדשות מגע (לנוחות שבריקוד, ברגעי הסיבובים), מעט צללית
זהובה, וקצת השפרצות של בושם מתקתק.

לשעת הלימוד לא הייתי צריכה להגיע, את הצעדים אני עוד זוכרת,
זה כמו ללמוד לרכב על אופניים, לאחר הלימוד אי-אפשר לשכוח.

בדרך, בשעת נסיעה, הכביש חלק, אין עומס של מכוניות. אני אוהבת
לנסוע בשעות הלילה, משהו שקט ונינוח, אורות מבקיעים מבין
החשכה. באמצע הנסיעה העברתי תחנה וכמעט עד סופה התנגנו
במכוניתי צלילי כינור ונבל. אחד מהשילובים המנצחים. שילוב חודר
ומרגיע מאין כמוהו. מרוב האזנה ערבה, שמתי לב כי אני מעופפת
בנסיעתי, לרגע, מהירות נסיעתי עברה מעל המותר, ומשטרה חולפת על
פני, בטרם הבחנותיה מרחוק.

הגעתי.

שנה וקצת חלפו להם מאז שהלכתי לרקוד, ועוד כשמונה שנים מאז
למדתי את צעדי הסלסה בסגנון הקובני. כושרי כבר לא כפי שהיה
בגלל חוסר התרגול.

נכנסת,
הגעתי מעט מוקדם, קבוצות-קבוצות היו עוד בשלבי הלימוד. חיכיתי
מעט וקיוויתי, כי הלילה יהיו גברים שיודעים לרקוד כמו שצריך.

עומדת,
הנה, אחד מזמין.
כבר ערב מוצלח.
שני ריקודים ברצף, וואי, אני בכושר יותר ממה שחשבתי. נהנית,
אכן נהנית.
חום גופי מתפשט לו, דופקי עולה מעלה, סיבובים, סיבובים, אני
בטרנס הריקוד... והופ... חייבת לנוח. סיבולת הלב ריאה שלי
עדיין לא בדרגה גבוהה כמו פעם. פעם הייתי מסוגלת לרקוד לילה
שלם מבלי להתעייף, העייפות הייתה מגיעה רק בשלב הישיבה, אז
הרגליים היו נותנות בהם אותותיהם, ובהגיעי למיטתי הייתי צונחת,
ישנה כמו תינוק.

נחה,
עוד אחד הזמין, אבל אמרתי לו שלא כרגע, אני צריכה לסדר את
נשימתי.

עוד כמה ריקודים,
טבלתי בים של חושים, בהנאות הריקוד.

עוד מזמין,
והפעם מוצלח ביותר.
יש גברים שפשוט יודעים לרקוד ולהרקיד ברמה הגבוהה. סגנון
ריקודו כל-כך מיוחד. לקח לי מספר שניות להתאפס על עצמי, להשתלב
בסגנונו, כי הוא מוסיף נופך אישי, חופשי, זורם ומיני אל תוך
הריקוד בצורה נפלאה. מרוב הקליחה, שיערות ראשי יצאו להם מתוך
אסיפתם, עד כי הייתי צריכה לסדרם מחדש... הוא כבר עבר לאחרת.

עומדת,
לרגע מבחינה בזוג רוקדים.
ווואייי!!!
כל תיאוריי לא ישתוו למראות עיניי באותם רגעים.
פעורת פה, מהופנטת עיניים ממחזה הנשקף למולי.
אהבות הריקוד בערו בי רק מלהסתכל.
חושניות, מיניות, עוצמה, גבריות ונשיות נוטפת נשפכת, משהו
מרהיב.

הוא מצליח להוציא מכל אישה את הנשיות שבה, רק מעצם ריקודו
הגברי.
שולט הוא בקצב המוזיקה בצורה מותאמת, הובלה וביטחון בולטים
בו.
סיבובים, השכבות, הרמות, הנפות, סלטות באוויר... מה לא עשה
לבחורות שאיתו.
יורד על ברכיו, מאפשר להן לרקוד לבדן לרגע, להבליט את גופן.
ממשיכים הם בריקודם,
עוד ירידה על ברכיו, והופ, הוא כבר בין רגליה, עובר מתחתיה לצד
שמעבר.
עוד תזוזה ועוד תנועה,
והנה, זה מגיע, והיא אפילו לא שמה לב, אבל את גופה כבר הצליח
לסובב, ראשה ארצה, ורגליה מעלה, ישרות הן לכיוון התקרה, קול
צפצוף עולה מגרונה, קול של הלם וגם הנאה.

מחזה מקסים, את חיוכי לא הצלחתי להסתיר, עלה הוא והתרחב, שקעתי
בנפלאותיו.
הוא שידרג את הסלסה למיניות הנשפכת מן הטנגו.
אאאאהההה....

אני בחלום נהדר, רק שאין זה חלום,
זאת המציאות,
ואני רואה אותה מבין עיניי הם.

מרהיב :)