|
במצולות ישבתי
הגיגים שחו מכל עבר
אחד נתפס ברשתי
קראתי לו אהבה
עלינו ארצה
חיינו כצלליות של טירופם
של בני האדם
דבקנו באומללים
סוחפים אותם איתנו
בחזרה לקרקעית
העולם המופלא
אט אט, ככל דבר
נפרד ממני הגיגי
בתירוץ עלוב
שהוא יוצא למסע
נחתי על ענן
התכסיתי ברוחות
עד שנתפס בי משב
קראתי לו בדידות
תם העולם
נעלב ממחוות
שאיחרו להגיע
ואני ככל הרעיונות
פניתי אל הריק
חזרה למצולות |
|
|
הקטע עם
הסלוגנים בבמה
הוא אכזרי
במיוחד. בניגוד
לכל שאר היצירות
שלך אתה לעולם
לא תקבל
באי-מייל אישור
על פרסום או אי
פרסום סלוגן.
ככה אתה יושב
בבית מול המחשב,
כוסס ציפורניים,
רוצה למות. רק
למות. למות, ולא
לסבול עוד
לעולם.
איזי, אחת
שלוקחת את זה
קשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.