הלכתי על הדרך
אני משלם על חטאים
אחרי שמרימים את העולם,
לא נשאר דבר
תציל אותי, אבא
רק עליך אני סומך
מה שנתנו לי לשתות
והוא אמר "הרגע הרסת לעצמך את החיים."
הייתי מאוד חזק בגוף
הראש שלי לא ידע כלום
שמש לפנים ממציאות שונה,
עיוורה אותי עשר שנים
תריסר של אש זרה
סוחבים אותי איתם,
לכל הכיוונים
לא יכול זה לא יכול
אין אמת אחרת
לא רואה טעם בריצה
רק אני יודע,
רק אני
גם אם אני טועה
היא הלכה שותקת כמו תמיד
מאות דפיקות בדלת במשך שש שנים
"תן לי חופש," ביקשה,
ואני לא הבנתי
זה כואב לי, המכה שלי בעצמותיה
שתיקה היא לא התעלמות
היא אישה יקרה
ואני לא חכם,
אף-פעם לא הייתי. |
