|
החופש נאגד אל תוך הפחד
כל המערות שחורות
כל המלאכים לבנים
האש בוערת מתחת למים.
אנו פנסים בוהקים
לאורך שדרות הלילה
ילדים יתומים בתוך חלום
האמת הזאת זרה לרוח.
דגלים באדום נושמים עיניים
גידי המסך נוטים בשלכת
האבק לוחש בצורה
זיכרון מטושטש של רגש.
מה ילדים רואים בהפגנות
אם לא את השינאה בעיניים
זהו תדר של מים עמוקים
רהב החושך בשמים.
|
|
|
כל הזמן יש
פיגועים,
הרוגים.
דם ברחובות.
צעקות, זעקות,
סבל וייסורים.
משפחות שכולות,
ילדים יתומים,
אנשים רעבים
ללחם, חולים
במגפות.
ומה אנחנו
עושים?
יושבים ורואים
טלוויזיה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.