איך מזהים משוררת:
כשהכאב נתלה בה
בהיתקלה בכיסא העומד בדרכה
להקריא את שירתה
והיא חושבת מילים לתארו
בפעם הבאה.

ולעולם לא תעלעל
משך יותר משניה,
בטרם תכחכח באופן מודרני
ותפתח אך מעט מקליפתה.

ברחוב מעבר לפינה,
עדיין מנגנים את אותה המנגינה,
כולם, או לפחות חלקם,
חוזרים אל מאורתם באוטובוס
ויושבים מול איש משהק
שלפרקים גם מדבר לעצמו סוג של שירה.
ואמנם, המשוררים האמיתיים עוד
לא כתבו את המילה הראשונה,
רק דמעה ילדו לדעת.

כך תזהו אותם:
משוררים אמיתיים קופאים במקומם.