השיר שלו,
הייתי רוצה להיות,
כזו ולא אחרת
שהאהבה שלו תלחין לי
מנגינה עטופה  סרטי זהב ,
התווים שהוא יכתוב על גבי חיי
יחרטו לעד בזיכרונותיי.

השירה שלו,
מתנגנת לה  בכל ערב
מלא כוכבים מתחת לחלון חדרה .

מפרצי תשוקותיו נאחזים  בה,
בידיו הארוכות
והיא מטילה ידיו מעליה,
מסיטה את מבטה אל אהבות אחרות .

הבוקר שלו ,
הייתי רוצה להיות,
כזה ולא אחר,
כזאת   שאזרח  עליו מעל,
אחרי כל לילה אפור שהוא עובר.


האביב שלו מאחר לבוא,
מחליפה אני את מקומו,
מלטפת את כאבו באלפי פריחות.