מילה שלישית אני
ערב אחד אני
שותה היטב
מול צמד נשים מוזגות
בלי לדבר
אחת מהן מוודה אותי
כרגיל
ומגלה חיבה
למילים הברורות
שאני משכיב למענה
על דלפק הגשת המשקאות
טריולה בסולם מינורי
גם הערב לא
תבואי שחורה בהירה
לא הערב
לא
גם הערב לא
תנועי מעליי קרירה
לא הערב
לא
גם הערב לא
תשובי מדרום היבשת
לא הערב
לא
אליפות
כשהרכבת הקלה
הופכת אוטובוס כבד
אני שואג מילה אחת
והרבה תנועות ידיים
אל שני גברים צעירים
עטויים צעיפים ירוקים
ומבט מנצח אלים
עליבות
הגוף כבר יודע
את מה ששכח מזמן
נשים צעירות, הוא פוצע
בעין פגומה של חשמן
הגוף כבר פוצע
את מה שידע מזמן
נשים מהירות הוא קורע
בעין פרומה של אלמן
הגוף
כבר יודע
מכה החוצה
בדרך כלל אני משכיב על הגב
כבר בסוף
הסיבוב הראשון.
שתי ידיי נשלחות
אל הלב הממתין
ומגנות על התואר
עם תכונה אחת.
את הדם,
מנגבים עובדי שכר מינימום
שאינני מכיר בשמות.
(הקהל, כמה חבל, לעולם איננו מריע)
א-קדמיה
למשרד החינוך
שלום
ברצוני להודות לשרה
על המלגה הנדיבה
ולהבטיח
כי על אף
שהושעיתי מלימודיי
אמשיך לשאוף
להנחיל לדור העתיד
את השמש העירומה
שמשרדך מעוניין בהסתרתה
(את מכתב התודה, כבר שלחתי). |