בכפר קטן שכוח אל, בין הרי היין
גר אדם דל ומסכן ופרנסה לו אין
על סוסו שם מרכולתו ויוצא העירה
למוכרה לכל דורש גם בחצי לירה.
לצדו עומדים בניו שלא בגרו עדין
מצפים לבוא קונה כי כבר קדרו שמים
והאב מול השולחן, ובלול עופות רק שנים
למוכרם חפץ האיש כי אוכל אין בבית.
לדוכן קרב לו סב ידו בסל אוחזת
ארבעה עופות חפץ לקנות, אשתו כך מבקשת
המוכר בצהלה מגיש לסב רק שנים
ומה יהיה כי אין לתת לסב עוד עופותיים.
שוב האב מושיט ידו, ובלול עוד בני כרבולת
זוג אחד מכר לסב, ובלול בקעו עוד שנים
והילדים לצד האב סמקו פניהם כיין
ארבעה עופות מכר האב, ולסב בסל רק שנים.
שב האיש מיום השוק ולאשתו חד הוא
איך קרה שזוג עופות הפכו לזוגותיים
אדמו פניה של אשתו ופתרה חיש חידתו,
בניו אשר היו עמו, את סל הסב רוקנו.
© |
