|
ילדה אחת שאבא שלה מת במלחמה
נתנה לי את שמי מחדש
הרוח נשבה אז במכונה
מילים הזרות ללשון אדם.
הפחד נושם בפחמי המנוע
צלילים חורקים של אתר
מפרשים פעורים אלי אור
בוהק האמת השגויה.
היופי נאגד לצורה
האהבה שורה בארץ
לוחות חישה זכים
תום הרהב בהרים.
כול תופי הזעם
נושרים כעלים בשלכת
גופי הכוח כבולים בבשר
הנפש חופשיה לנוע.
|
|
|
במה חדשה - מבט
אל נפש האדם דרך
נחיריו הפעורים
של ברנש באדום.
-מילון אבן
שושן, ברצינות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.