|
שרשראות ברזל על אדמת העמק
מעגנות את הרגש שולל
המים מזכים בנפש הפצועה
גוונים בהירים של דרך.
בוהק התבנית בעיניי המתבונן
נושב צורה בשמי התכלת
כנפיים מלאות של אהבה
למלאכים זוהרים של אור.
אישונים צרובי להבה
נסוגים אל מעמקי המים
מקומות אחרים מכאן ועכשיו
להב המאכלת הקרה.
הרגש נתחם לחוסר הכרה
הגוף נמס אל משקעי הארץ
תבניות חסרות זמן
צורות מתאר של נצח.
|
|
|
אז מה אם עברתי
לניו יורק ואני
עדיין בודקת כל
חמש דקות אם כבר
פרסמו בבמה חדשה
את הסלוגן שלי?
קוראים לזה
ציונות! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.