|
תשתוק איתי על זה בידיים שלובות.
נשב קרובים רחוקים
מסתכלים בעיניים,
משתקפים
כאב בכאב, צבע בצבע, מוהלים
ללא מלים
ואני אשאלך מה אורך הדרך
האם יש בה הרבה עפר
ואתה, תוריד את התרמיל ותראה לי
כמה בדיוק
ואני אושיט את היד אבל היא לא תפגוש דבר
גם לא את שלך
אתה שומר עלינו
מפנינו
תהיה אתי קצת. |
|
|
כשאמות, אני לא
רוצה שום נאומים
בהלויה, רק
סלוגנים,
ושהמצבה תיהיה
בצבע כתום, ושלא
יהיה כתוב שמי
האמיתי רק שמי
בבמה...
אבל רגע, בועז
לא אישר את השם
שלי,
לא חותם
בפרנציפ, מה
תעשו לי!? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.