|
בוקר עולה ואת
יורדת במדרגות
עיניך עצומות למחצה
שערך סתור
עטופה בטרנינג ישן
קפה בחלב
פרוסה בחמאה
גופך סגלגל
ריח שינה
בקצות אצבעותיך
פיטמותייך מרצדות
מתחת לבד חולצתך
מדיפות ריח של מיטה סתורה. |
|
|
להכניס אויר,
להוציא אויר.
בלונדה בהלם
נושמת, ובדרך
עוצרת לחשוב למה
בכלל צריך
לנשום, ומאחר
שהיא מגיעה
למסקנה שזה
מיותר לחלוטין
היא מפסיקה גם
עם זה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.