ושנינו אוחזים במילים
כאילו יש להן משמעות אמיתית
מתי שהזמן הוא זה שמכתיב את המציאות
ושנינו לא יכולים לעשות נגדו דבר
מנסים להיאבק
להישמר
ושנינו אוחזים במילים
איך זה שהן נשארות שלמות
גם אחרי שאנחנו מסיימים להגיד
את כל מה שרצינו
את כל מה שידענו
בסוף, זה אנחנו שנשארים מפורקים
בתוך בית שלא סיימנו לבנות
בתוך הרגל שלא הצלחנו לעצור
והנה אנחנו כאן מנסים
להשלים את הסיבוב
לפני שהוא נגמר
ואנחנו נישאר אחרונים בתור
ושנינו אוחזים במילים
מנסים לחפש את החיבור
את הקשר ביניהן לתנועת המציאות
זה הזמן שמכתיב את הקצב
וכל מה שאנחנו יכולים לבקש
זה עוד רגע
בו נוכל לסדר את הנשימה
להכניס אוויר, להוציא לאט
מנסים להישמר
ועל הקירות
צל מרצד
שתהיה לנו אהבה
נוכל לרדת מהספינות
אל החוף
נפסע בו כמו שניים
שלא צריכים לחפש יותר צדפות
לא נאחז יותר בחומר מתפורר
זה הזמן שמקציב את הקצב
ושנינו נעים בתוכו
תנועות קצרות
מפחדים להיחבל
מנסים להישמר מפני אשליות
מסביב עולה העשן
אנחנו יודעים
אם נאחז חזק במילים
לא יישאר לנו דבר לעצמנו
אם ניתן לזמן להוביל
נוכל לרדת אל החוף, יום אחד.