זוכר את עצמי
נוסע אלייך באמצע הלילה
זוכר איך חשבתי
שזה כמו סצינה מסרט גרוע
אבל מצאתי את עצמי נכנס לרכב
ונוסע
לא היה צלצול טלפון
גם לא תחושה רעה
נסעתי אלייך כל הלילה
וחשבתי איך בבוקר
תפתחי את הדלת
ותראי אותי מחכה לך
חיפשתי ברדיו שירים שלא יאמרו דבר
מצאתי אופרות ישנות וצלילים שלא זיהיתי
אנשים חזרו מבילוי
חלקם נשארו בו, גם אחרי שהוא נגמר
הדלקתי סיגריה
ובראש עברו לי תמונות
סיפורים עם סוף לא טוב
טעויות שמעולם לא נגמרו
ידעתי, שבבוקר לא תביני דבר
ואני לא אוכל להסביר לך
למה נסעתי כל הלילה לפגוש אותך
בתוכי האדרנלין זרם במהירות שלא יכולתי לעצור
אבל הרגשתי חלש
ידעתי שבכל רמזור שאני עוצר
יש סיכוי מסוים, שאני מאפשר לך להקדים אותי
יכולתי לראות בעיניים, תמונות שלא היה לי מה לעשות מולן
כמו היה זה סיפור שלם
שכבר הגיע לסופו
ואני עדיין מחפש דרך, להינצל
נסעתי כל הלילה אני זוכר
חושב איך אני מציל אותך
בזמן שאני מבקש שתרחמי עלי
זוכר איך אני מדמיין
את דלת הבית שלך
ואיך אני חונה מולה
מחכה שתפתחי אותה
רק כדי לא לדעת מה לומר לך
ולקוות, שלא אצטרך לומר דבר
עצרתי לשתות קפה, במקום שפתוח 24 שעות
הבחור בדלפק הכין לי את הקפה והלך לראות את המשחק מאתמול
הוא לא דיבר, שילמתי ויצאתי משם
אחרי זה השמש עלתה, ואני הגעתי אל מול הבית שלך
לא ידעתי מה לעשות
בלי שום סיבה
כל האכזבות עלו והציפו אותי
הבטתי סביב, אף אחד לא היה ער
שאלתי את עצמי, אני זוכר
מה עכשיו
ועכשיו, בזמן הווה
אני מנסה להבין, מה לעזאזל עשיתי.