עט.
שרירות העט.
כמו הלב עטי שריר
ומשורר אותי

נכון קרה פעם שהוא זינק ממצחי בוגר ומושלם כפילה של
פלס אתנה / אבל ביומיומיי ובלילותיי אינני זאוס

מאי שם הוא נזרע / ותא הופך לשניים והצמד שב ומתחלק ושב עד
תום ירחי לידה / עד פעייתו

לפעמים
זה מתחיל בצליל או
בפיסת מבט, משם נולדת
נעימה, וצבע

ואז כבר קשה לעצור

פתאום
דווקא עכשיו כאילו
פג לו כוח הכבידה
השיר ממריא

אבל גם הוא אינו מתחיל תמיד בהתחלה / לפעמים דווקא
סופו מבזיק ראשון / ויש שהראשית היא סתם תמרור שבהמשך
יוצב אי שם בתוואי

לעתים תחילת המעשה סופה של מחשבה היא / או של הרהור או
של תחושה או של חלום / ובדרכו צפונות פניות ותפניות ולבטים

והמילים בשלהן מגששות או מפתיעות

לעולם בן אואה אני השר
שוב ושוב ומוחה
וכותב אותי מחדש

ההבדל הזה בין
הדף הלבן הנקי שהיה
לדף המשורבט המשורר ההווה

ההבדל הזה הוא אני

הערות:
שיר ראשון, שורה שלישית: שריר - ש' קמוצה
שיר שני, שורה שנייה: פלס - פ' ו-א' בפתח
                            אתנה - א' קמוצה, ת' בצירה
שיר שישי, שורה ראשונה: אואה - ו' בשורוק
שיר שביעי, שורה שלישית: המשורר - ה-ר' הראשונה בקמץ