עט.
שרירות העט.
כמו הלב עטי שריר
ומשורר אותי
נכון קרה פעם שהוא זינק ממצחי בוגר ומושלם כפילה של
פלס אתנה / אבל ביומיומיי ובלילותיי אינני זאוס
מאי שם הוא נזרע / ותא הופך לשניים והצמד שב ומתחלק ושב עד
תום ירחי לידה / עד פעייתו
אבל גם הוא אינו מתחיל תמיד בהתחלה / לפעמים דווקא
סופו מבזיק ראשון / ויש שהראשית היא סתם תמרור שבהמשך
יוצב אי שם בתוואי
לעתים תחילת המעשה סופה של מחשבה היא / או של הרהור או
של תחושה או של חלום / ובדרכו צפונות פניות ותפניות ולבטים
והמילים בשלהן מגששות או מפתיעות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.