"עכשיו עצוב לי",היא חוזרת.
"עכשיו קצת קר,
עכשיו אפילו קודר"..

מסילות ברזל של ערכים,
נחרכים תחת גלגלים של זמן,
נרמסים, מטשטשים.
בוערים !

"ואולי תכתוב לי, לעזאזל אולי תחבק".

חלום -
יש בם משהו מסעיר,
"ואולי תחלמי קצת, אולי קצת תסתערי ".

לנסות, לקוות, לרקום, להתאוות..
לברוח, להתחיל, להצליח, להתאכזב.
מחסן של חלומות על בריח של תקוות,
עוד מפרפר, מטפטף... מאפיל.

" עכשיו קצת מזויף כאן,
עכשיו קצת לא אני".
עכשיו צריכה קצת את הגוף,
עכשיו לא יכולה בלי הרגש"

הטוב שבי עוד נרמס בקפידה,
היכרות חושפת
מצפון -אני.
אני- מצפון..

"יום אחד תיכנעי לתשוקותייך,
יום אחד תשאגי כלביאה,
שם רק הגוף ישחק,
שם הנפש תגסוס קצת ותמתין.
תאוות בשר, נשיכות תאווה..

" עצוב עכשיו היא שוב חוזרת,
קצת מריר,
קצת הרבה קודר "