שיר שדה / בריחה |
ושפתיו לוחשות אהבה.
לפעמים כה מוגן שם,
לפעמים היא כה אבודה.
מאמצת אותו חזק אל לבה
שאוהב אותו, כה אוהב
והיא, ילדה קטנה
חום גופו העובר בה כואב.
ידיה עוברות על גופו
ידיו עוברות על גופה
היא לא רוצה להרגיש,
לא מרגישה.
מחבקת אותו חזק
את עיניו אינה מחפשת
מפחדת לראות את עצמה
משתקפת
ולרגע היה רק נדמה לה
כי בתוך חיבוקו האוהב
כבר בגרה לה
את מסלול בריחתה כבר סיימה.
אך רק נדמה היה לה.
רק נדמה היה.
2006
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|