יכולה שוב לחוש חום ידך על ידי
חיוכך, מבטך שאומר "את שלי!"
כל מה שקרה בשעות ארוכות
ומוכנה לחזור לשניות בודדות..

להביט יחד תחת שמיכת כוכבים
עם ריח מתוק מקיץ חמים,
להתעטף בגלים ובשקט הים
להיסחף אתם ולנדוד לאי-שם..

ולפעמים שוקעת אל תוך הבדידות.
מוצפת סתם כך באי שייכות
וכל מחשבתי נתונה רק אליך
וכמה מכאיב לחיות כאן בלעדיך

ואחרי שנדקרתי וסובבו את הסכין
המשכתי לצעוד ולדמם על השביל,
פגשתי פייה שהכירה אותך
וידעה שמכאובי = מכאובך

שלחה לתוכי את קרן האור
העולם נעצר ולפתע פתאום
הופעת אתה עם אותו החיוך
המבט, המגע - כזכור בדיוק

וגם כולי ציפייה מתוחה אל הסוף
מקווה שתדע ותבין את הטוב.
רוצה רק אותך - בשלמות - כל כולך
כשתפנים, אהובי, שגורלי בידך.