|
יושבת עם הגב לקיר
רואה את החיים שלי עוברים
את כל המחשבות
את כל האהבות
מנסה לעבור מהעבר לעתיד
ולקלוט
שאת מה שהיה - אי אפשר שוב לחוות.
את לקחת אותי למקום אחר
שם היינו מאושרות
וחושבת
למה אני עדיין שם, אם את כבר לא?
ואז נזכרת
שבכל פעם מחדש אני מפספסת את הרכבת.
ואולי אני פשוט ברציף הלא נכון,
למרות שתמיד היה לי חוש כיוון מצוין.
אז מהמקום הזה כאן
אני כותבת לך עוד שיר מחורבן.
כי,
לכעוס ניסיתי
ולצחוק רציתי
ולצעוק - לא יצא לי
אז פשוט שתקתי.
אבל כאן, עם הגב לקיר
כשהגוף פה, והנשמה כבר לא
יש משהו שמחזיק ולא מרפה
יד שמושטת - אבל זה לא משנה
מילים שנאמרו כבר אי אפשר להחזיר
כי את דחקת אותי
עם הגב לקיר. |
|
|
יזיזים זה כאילו
ידידים בשביל
זיון, נכון?
אז אם אני וידיד
שלי, עושים אחד
לשני ביד,
יורדים אחד
לשני, מתנשקים,
נוגעים, מתלטפים
אבל בלי קשר
רומנטי אז אנחנו
עדיין רק
ידידים?
(אוי, זה בטח
קצת בוטה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.