לימור שטרן / הוא מחייך לנצח |
העיניים בוהקות באפור של געגועים,
מביטות בי מהנייר שבו ציירתי אותו.
היי ילדה את רואה את הצחקוקים
שפתיים של ילד נקיות מהקמטים
והוא מחייך לנצח.
היי ילדה את רואה את העייפות
נשיקה שלא הייתה והרגשה של טעות
ויד כתיבתי עוד נטויה.
היי ילדה מה את רואה
זו אני שם בקופסה
כבר לא נותר בי כוח לזוז
המציאות הגיעה גם אליי.
היי ילדה, התייאשת מאהבה
עיני כוכבים שכבו וצחוק שגווע
ומהדף הוא מחייך לנצח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|