כשתבוא
תמצא בי שמיים קרועים
ואמת מכוערת
תתפזר באוויר.

כשתבוא
תראה אוסף הריסות
מלוכלך וחשוף,
כבר לא יישאר מה לחבק.

ופעם אמרת לי
שכל הלחישות שלך
יכולות להיות גם שלי.

גלים של טורקיז
געגועים של הבוקר
מהלילה האחרון.
אמרת שיפה לי לישון
כשאתה ער אל מולי.

עכשיו הכל קופא
באותה צורה,
פסים לבנים
של מלח צורב
לאורך מסילות צרות
מתחת לרגליים רועדות
כולם מחכים שניפול,

וכשתחזור
הכל יהיה מטושטש
ולא ברור
עד שיהיה
כלא היה.

18.11.07

ולא באמת...