בעקבות הצמצומים
הצטמצמתי גם אני
אמנם פתאום יש פלוס בבנק
אבל על השחור בריאות עדיין צריך לשלם
פשוט הורדתי בסכומים, המשכתי לשקר
בלב כבד אני פוסעת אל החיים
כבר כתבתי את הקורות
הם בהחלט גם מצומצמים
כשאני אומרת עוד חודשיים
זה מעלה חיוך
אבל בפנים גועשת אש של פחד
כי אני מתקרבת למציאות
לא יהיו תירוצים אם סתם אשב בבית
לא יהיו תירוצים אם אחיה על חשבון אחרים
לא יהיו תירוצים בשביל הכאוס
לא יהיו תירוצים בשביל למלצר
כי אני לא עוד אחת
אני מיוחדת
לפעמים כך אומרים לי, לפעמים אני חושבת על זה לבד
לפעמים אני שוקעת, ורוצה להאמין
כי אני לא סתם עוד מישהי
אני אחת שתביא את הבשורה החדשה
מצחיק...
התקוות מבשילות אט אט
בצל הצמצומים
אתן תופחים רעיונות שווא
למרות שלא ניסיתי לפתח שום דבר
אתן חוזר ההד, שלא באמת הרפה
והבקבוק ההוא שם קוסם, הכוס נלפתת ביד חזקה
להגי הפסיכולוג מצפצפים באוזני
כולי מלאת הערכה, האם אעמוד במבחן הזמן?
כשאני אומרת עוד חודשיים
זה מעלה גיחוך
כי בחוץ האש שורפת
אבל עדיין לא לחוץ
אולי יש לי קצת זמן להשתהות
אולי אפשר עוד קצת לבחון, לראות
אולי בתוך כל הנבכים הללו אמצא מציאות משלי
כי אני לא עוד אחת
אני מיוחדת
לפעמים כך אומרים לי, לפעמים אני חושבת על זה לבד
לפעמים אני שוקעת, ורוצה להאמין
כי אני לא סתם עוד מישהי
אני אחת שתביא את הבשורה החדשה
מצחיק... |
