[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ליאור אלי
/
פענוח עצמי

נדרתי נדר שאתחזק בדת. אני מאמינה בלטפח שאיפות גדולות ולהנות
מהדברים הקטנים, בעקבות זה אני רוצה להיות טייסת, ללמוד רפואה
ולסייע במדינות עולם שלישי אבל אני גם נהנית משקיעה בים או
מחיבוק של האחיין שלי.
אני מאמינה שאלוהים נמצא בזה- בשקיעה בים, ב"אור בשולי הענן"
כשהשמש מתחבאת מאחוריו, ברוח שמעיפה את העלים בשלכת ושורקת
באוזניים ואפילו בסופת החול רגע לפני שצריך לרדת לשטח.
אני באמת ובתמים חושבת שרק כשכוח האהבה יגבר על אהבת הכוח
העולם יידע שלווה. ובאהבה אני מתכוונת קודם כל לאהבת האדם. יש
לי רשימה של 102 דברים להספיק בחיי, מתוכה אולי 20 סומנו כבר.
זה אחד הדברים שמנחים אותי. אני בוכה בסרטים עצובים, אפילו
כאלו שפחות. איבדתי חבר טוב בתאונת דרכים. איבדתי חייל שלי
בעזה. בשני המקרים אכלתי את עצמי שבועות. כשאני מתפללת אני
מרגישה נקייה. שלמה. אני ממש מרגישה חופשייה כשאני רצה. בעיקר
בשדות של עין עירון. זמן האיכות הטוב ביותר שלי עם אבי הוא
ברכיבה משותפת על אופניים. נקודת השפל הגדולה ביותר שלי הייתה
אחרי שלא עברתי את המיונים לקורס טייס. הייתה לי אהבת נעורים
נכזבת במשך שלוש שנים מחיי. היום הוא אחד מחבריי הטובים ביותר.
אני לא מתחרטת על כלום, מאמינה שכל דבר נועד לקרות. אני אוהבת
להתווכח, לפעמים זה נדמה כאילו אני אוהבת לשמוע את עצמי מדברת
אבל זה לא באמת נכון. אני אוהבת לשמוע אחרים מדברים אבל אני גם
אוהבת להיות צודקת. לא מאמינה במשפט "אל תהיה צודק, תהיה חכם"
אלא להפך. כשאני אוכלת יותר מדי שוקולד אני מתגרדת. הלב שלי
מחסיר פעימה כשאני ניצבת מול יופי מרהיב של הטבע. כשאני שומעת
על רצחי עם או רואה פליטים אני מתייבשת, הבושה הכי עמוקה
שיכולה להיות, ותמיד אני מבטיחה לעצמי שעוד אשנה את זה.
יכול להיות שאני מכורה לכאב, אבל קשה לי ממש ביום הזיכרון. אני
תמיד מחפשת ללמוד עליהם עוד. אולי אם אכיר אותם דרך הסיפורים
הם לא ייעלמו כל כך מהר, כי עוד אדם זכר אותם. כל חיי רציתי
להתחתן עם "חובש כיפה", שילדיי יגדלו עם המסורת, הדת והערכים.
יש לי בעיות ברכיים חמורות ואני עדיין מתאמנת (כשאני לא
מתעצלת). כל כמה חודשים אני עושה דיאטה, מורידה כמה ק"ג ומעלה
אותם חזרה. אני שונאת לקנות בגדים. אני אוהבת חנויות ספרים
ויצירה. ספר טוב בשבילי יכול לעשות לי את השבוע- חודש. אני לא
יכולה לסבול שמשקרים לי ומועלים באמון שלי. יש לי אמון בסיסי
בבני אדם עד שהוכיחו לי אחרת. אני בזבזנית ממש. כשאני רואה
שיריונרים אני עדיין מחייכת. אני אוהבת לשיר במקלחת, זה ברוב
המקרים מעיד על מצב הרוח שלי. מעדיפה לנגן שירים עצובים
ושקטים. מוזיקה מחייה אותי. אני אוהבת לכתוב אבל כבר הרבה זמן
לא כתבתי שיר טוב. כל שבוע כמעט אני מגיעה למסקנה חדשה על חיי.
אני אשאר "צעירה" גם בעוד שנה. תמיד יהיו לי "יציאות צעירות".
בפולין הורדתי נעליים והלכתי יחפה בשלג 13C-, והרגשתי הכי
אמיתית בעולם.
לפחות פעם בשבוע אני חושבת מה יהיה אם לא אהיה פה מחר. אני
מאמינה במשפט של נפוליאון שדרוש אומץ רב יותר בשביל לחיות,
מאשר למות. היו תקופות שהייתי פחדנית, לפעמים אני חושבת שאני
עדיין כזאת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ירדתי ממך
אחרי שירדתי לך
אחרי שירדתי
מעלייך
אחרי שירדתי
עלייך.


זאת שמפחדת
שיעלו עלייה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/4/10 20:50
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאור אלי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה