טיפות גשם שנופלות מחלל העין
שזוכרות חלל
ואין
דוברות אמת,
נאלמות כמים
היית לי לזכר
לימים יפים,
והם חולפים כאפר
חלפו כדף הספר על המדף יתום
חסרים מספר פרקים בסוף,
ובמקומם זועק הריק - במקום,
כאילו מתקומם על חוסר סיומו
על חוסר תום.
בעץ חטבת משאלות
אני זוכר
ובין עצים ותולעים
עוד גופך מזיע וחותר
מונע בדחף המנוע של אלף שאלות
ועוד חסר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.