צביה אופנברג / מאוחר |
והיה כי בא הלילה,
רוח סתיו ליטפה אותי
ונשמה לאט
והיה כי תם האור
והעלטה כובשת
יבצבץ לו שיר קטן
מן הכפור.
והיה כי שבו שוב
כל ימי האושר
אך אני זקנה מדי
וכבר תש כוחי
והיה כי שוב תבוא
תפזר החושך
אך אני כבר לא אוכל
לחייך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|