[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כיצד החילזון החליט בפעם הראשונה, להוציא את ראשו מהקונכייה?


פעם, לפני הרבה מאוד עידנים, היו החילזונות בקונכיות
מתגוררים.
זהו מידע ידוע ומוכר כבר שנים, אך לא זו בלבד- בתיהם היו
סגורים!
גם את ראשיהם לא היו מוציאים, אף לא לרגע אחד, שלא לדבר על
ימים!
עד אותו יום, שבו קרה מקרה מוזר, עליו סיפור זה מסופר:

חילזון אחד יצא מביתו והחל לחפש בית אחר.
הקונכייה, כך חשב, מונעת ממנו למצוא חבר.
פשוט, נמאס לו להיות כך סתם לבדו...
וגם סקרן היה לדעת מי יפגוש במהלך מסעו.

לפתע, שמע מהעץ ציוצים! היה זה קן ובו ציפורים.
בשניה הראשונה התלהב, אך מיד נזכר שמחפש הוא בגובה הקרקע
חברים
וכי איך יוכל לתקשר עם שוכני העצים הגבוהים?

המשיך בחיפוש,
עד שנתגלתה לפניו מחילה ובה חפרפרות
פנה אליהן בנימוס,
אך שכח הוא שאינן מדברות בשפת החילזונות
ובכלל, מי יוכל בחושך, תחת האדמה, לחיות ולהנות?

לאחר יממה, התעייף קמעה. פתאום שמע הוא יללה! מהיכן בקעה?
התבונן אנה ואנה, והנה ראה! זו הייתה מאורה!
ובמאורה זאב וזאבה, ולהם גורים זאבים שלושה,
אולי, הוא חשב, יצרפוהו למשפחה?

אך אוי זה אסון!
במהרה הבין מה אוהבים הם הזאבים למנה ראשונה!
וכמה מעדן לחיך, עבורם, הוא החילזון...
ומה נפלא אם היה יכול להסתתר בקונכייה... לשנה!
אך אחורה פנה, והחל במנוסה.

הזאבים היו רחוקים מאוד מאחוריו,
ולמרות זאת, חילזון אחד היה עצוב מאוד
לא מצא הוא בית עד עכשיו, עייפות הן רגליו, קרות הן ידיו,
ומה הטעם בלנדוד ולנדוד?

לבסוף, החליט לחזור לביתו הטבעי.
נכנס לקונכייה ובשינה עמוקה שקע.
כשפקח את עיניו, צץ במוחו רעיון מקורי!
במקום להיות סגור כך בביתו שעה אחר שעה,
את ראשו מהקונכייה הוציא,
הציץ ונפעם, ממה שלא שם לב אליו מעולם!
מסביבו היו עשרות (אם לא מאות) חילזונות, סגורים בתוך ביתם.

עבר בית בית, דפק בדלת. את חלקם הפתיע, את חלקם משנתם העיר
אך כולם, בדיוק כמוהו, השתוקקו עוד חילזונות להכיר
כך יצאו כולם מבתיהם, הגיחו החוצה ונשמו קצת אוויר,
שיחקו, שרו, רקדו וצחקו יחד, ודאגו כמובן, את השמועה להעביר.

וכשרצו להיות לבד עם עצמם, וכשרצו קצת מנוחה מן העולם,
החזירו ראשיהם לביתם, ממש ממש כמו אז, כמו פעם.
כך עצמו את עיניהם, כל חילזון בקונכייה שלו הפרטית
ונרדמו בשלווה וברוגע, ביודעם שהרגשה ביתית,
בין אם בחוץ ובין אם בפנים- כל אפשרות כזו היא אפשרית.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הישמרו
לסלוגנכם...






ב"ה, מחזיר
בתשובה, בהמלצה
חמה ולא ברורה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/1/19 5:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נדב שגיא

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה