ליאור בראל / להרגיש את נשיקתך |
חוזרת אני לאותן הדקות,
אותן דקות אפלוליות
שבהן זרעת בי אלף אלפי נשיקות.
אני מרגישה אותך עדיין איתי,
מרגישה איך נשיקתך עוצרת את נשמתי,
מרגישה את לשונך חוקרת אותי,
אני לא מרגישה כמו עצמי.
לשון וידך המחבקת, התמונה מתבהרת
בחושך הלילה אנחנו מוגנים.
אף אחד לא יודע שאנחנו פה -
רק אני אתה. ואלוהים.
סליחה היא מילה קשה להגיד,
קשה יותר לבקש.
אלף אלפי פעמים ביקשתי סליחה מאלוהים,
ואתה בשלך מתעקש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|