|
שתיקת הרוח בדגלי הרהב
על פני פסלי אנשי ההמתנה
געש אפל לחישת האור
הנה אני פוסע בין קפלי המסך.
בתחילה היו הדולפינים מרחפים בשמים
הרחק מעל לעלוות עצי היער
חשתי בסתר לבי בקסם המתעורר
לתוך צורות מלאות של הכרה.
מרבדים של כחול חיוור
אחזו בענני השקיעה
עשן מדורות בער בעיניי
גוונים של אלף חלומות.
הבזק אור אחרון
לחישה בשפתי האהבה
רעד הנפש הגדולה
מסחרר בלב הסופה.
|
|
|
הגליל...הגליל...
משהו בלתי
רגיל...
ברוך גולדשטיין
שר בציבור על
רקע לאומני. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.