רן רוזן / כפות זיכרון |
אולי את לא זוכרת
אבל אני זוכר אותך
זה מגוחך
כותב לך מכתב
שלעולם לא ישלח
טבעתי בעניים הכחולות שלך
שיכור שמכור לחיוך שלך
הנגיעה שלך חיממה לי עצמות
קולך צרב בתוכי מחשבות
ואבדנו מהרה את הארץ הטובה
ומאז לא מפסיק לחפש אהבה
מיילל על פסגת הר בירח מלא
מחכה לתשובה ואת לא עונה
רציתי שתדעי שכבשתי דרכים ופסגות
גם הושלכתי לביבים מצחינים ובורות
רץ קדימה
לא סר מדרכי
ולפעמים, שאני שבור ורצוץ ממסע אש - הלהבה
אני מתנחם על כפות זיכרון-ילדות של אותה אהבה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|