בעיר הגדולה אין מקום לחמלה
הקרירות נושבת מכל פינה אפלה
אנשים מאבן ואולי מפלדה
מציצים בחלון לשחר בבואה
עצים מקפצים על מדרונות הבטון
מגדל מתקומם על חזית לבנה
ורק כתום וכחול בוהקים
מאחורי חלון ראווה
ללמדך שאולי
פה ושם יש עדיין תקווה
שיר הפתיחה לתערוכת צילומים בשם זה | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.