איילת מור / לילה |
הרוח הקרה נכנסת לעיניי
בהרף הלב נכנסת המחשבה
ונקטפת על ידי הרוח, כאילו לא הייתה
הדרך הקצרה משנה את עורה
האורות הקסומים מאירים בחטף
מה שהיה, בערפל נעטף
זיכרונות העבר נקטפים מסביבי
עצי הדקל גבוהים ורמים
העטלפים שקטים, התחבורה רועשת
קור וחום עוטפים את חיי
שמחה ועצב נשקפים מעיניי
תקווה ועייפות מתערבבים בשפתיי
והמוזה יושבת כציפור על כתפיי
מחכה לאכול, ולעוף לדרכה,
אל אדם אחר שצריך אותה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|