-דברי איתי ילדה עכשיו ברגעים בהם הכי כואב.
-ומה להגיד לך? שכואבת...?
-תגידי את מה שנפשך זועקת כבר מזמן, תגידי הכל.
-ואיך אני אמורה להסתכל לך בעיניים כשאת הכעס הכי גדול שלי?
-את לא חייבת להסתכל עליי, רק אל תהיי שקטה, דברי אליי...
-ולהגיד לך שכשאת טועה אני רוצה לקפוץ ולקרוע אותך לגזרים?
שאני חייבת לנעוץ בעצמי ציפורניים כדי לא לקלל אותך, כדי לא
לאיים עליך בדברים שהם רק אמת? לספר לך כמה אני שונאת לראות
אותך בבוקר? לספר לך שכל מילה שיוצאת לך מהפה גורמת לאוזניים
שלי לדמם?
-...
- להגיד לך שהייתי מעדיפה לדבר עם מישהו שיכול להקשיב לי, או
שזה כבר ברור מאליו?
-אבל אני כאן ואני מוכנה להקשיב לך.
-ואיכשהו כל פעם שאני מנסה לדבר איתך אני מרגישה שקיר היה
מאזין טוב יותר...
-אני מצטערת שאת מרגישה כך.
-ואני מצטערת שנכנסת לחיי.