מה עוד אפשר כבר לומר
על ההוספיס?
שהיו בו עצים מוריקים
ודשא
להסתכל בם
ולקוות
(תקווה גם היא נתלית לעתים
חסרת שליטה, כמו חוטים של רוק)
ומכונת ממתקים
ושתייה
להנעים לאלו
שזמנם אינו שאול?
(שגם מתים
מצהיבים לפעמים
כמו עלים בשלכת)
שנתלשת בו מחייך
וגם דבר-מה נתלש שם,
כפתור אולי,
ממעיל- חיי.
30/04/09 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.